הערכות שווי

איך בוחנים כדאיות השקעה במניות?

לא פעם עסקים נפגשים בהזדמנות להשקיע כסף בחברה בתמורה למניות או שותפות ברווחים. הזדמנויות כאלה יכולות להיות מקפצה משמעותית למשקיע או לחלופין תחילת הנפילה של אותו המשקיע..

אז איך בוחנים את כדאיות ההשקעה? ומה העוגן שישמש אותך המשקיע במשא ומתן על התמורה שתשלם?

הכלי הנפוץ לכך הוא הערכת שווי.

הערכת שווי היא בדיקה שעושה מעריך שווי (בדרך כלל רואה חשבון או כלכלן) לצורך קביעת שוויה של החברה ליום מסוים.

לצורך כך ישנם מספר אפשרויות לחישוב שעליהן ארחיב בהמשך.

למה בכלל צריך הערכת שווי?

ראשית כמובן הצורך הבסיסי ביותר הוא לתת למשקיע עוגן בהחלטה האם להשקיע בחברה וכמה.

בנוסף, לפעמים עורכים הערכת שווי לצורכי מיסוי לצרכי דיווח חשבונאיים : לצורך ייחוס תמורת ההשקעה לנכסים (PPA- PURCHASE PRICE ALLOCATION ) ולצורך בחינת ירידת ערך השקעות.

גישות להערכות שווי

קיימות גישות שונות לביצוע הערכות שווי. הגישות המקובלות ביותר הינן : גישת ההכנסה , גישת הנכס לרבות גישת העלות וגישת ההשוואה לשוק.

תחת גישת ההכנסה אנו אומדים את שווי החברה לפי ההכנסות העתידיות שהיא צפויה להניב למשקיעים בה. השיטה הנפוצה להערכת שווי תחת גישה זו היא שיטת היוון תזרימי מזומנים DCF- DISCOUNTED CASH FLOW.

שיטה נפוצה הנובעת משיטת הנכס היא שיטת השווי הנכסי נטו המותאםNVA – NET ASSETS VALUE)

בגישת ההשוואה לשוק אנו אומדים את שווי החברה על ידי השוואתה לחברות נסחרות בעלי מאפייני פעילות דומים, ו/או לעסקאות דומות של רכישות ומיזוגים. השיטה הנפוצה ביותר תחת גישה זו היא שימוש במכפילי שווי (כמו מכפיל רווח, מכפיל הון מכפיל EBITA  ומכפיל מכירות) המאפיינים את חברות ההשוואה ואת הענף בו פועלת החברה לצורך גזירת שווי החברה.

השיטה הנפוצה ביותר היא שיטת ה DCF. עם זאת יש לתת את הדעת לכך שלצורך יישום השיטה מעריך השווי צריך להשיג מידע נרחב לגבי פעילות החברה תכניותיה לשנים הבאות ותקציבי ההשקעות שלה. כאשר הנתונים אינם זמינים על מעריך השווי לבחור בשיטה אחרת בהתאם לנתונים המועמדים לפניו.

 

לאחר שמעריך השווי בחר ויישם מי מהשיטות לעיל, הוא עורך ניתוחי רגישות הבוחנים כיצד תושפענה התוצאות משינויים קטנים בפרמטרים של ההערכה.

 

בטח שאלת את עצמך במהלך קריאת המאמר, איך כל זה קשור אלי אם אני לא מתכוון  לגייס משקיעים או להשקיע בחברות אחרות?

והתשובה לכך היא כי ניהול נכון של מערך הכספים ורישום עסקאות בצורה אפקטיבית יכולה להיות משמעותית בזמן הערכת שווי אם וכאשר תתבצע.

לדוגמא, נניח והחברה נותנת שירותים ללקוחות ולצורך כך נעזרת בקבלני משנה ומשלמת להם אחוז מההכנסות. באופן תיאורטי קיימות בפני החברה שני אפשרויות לרישום העסקה: הראשונה- קבלן המשנה מוציא חשבונית ללקוח על מלוא הסכום וממנו גוזר את הסכום שמגיע לחברה ומשלם לה ואת הסכום הזה החברה רושמת כהכנסה. השנייה- להוציא חשבונית ללקוח הסופי על מלוא הסכום ולשלם לקבלן המשנה את חלקו בעסקה. בנטו התוצאה תהיה זהה. אבל במקרה שהחברה תפנה לקבלת הערכת שווי , לפי שיטת מכפיל המכירות היא תוערך בחוסר אם לא רשמה את מלוא ההכנסות.

המסקנה היא שהכרת הענף בו פועלת הפירמה והמלצה על רישום חשבונאי נכון בהתאם לאינטרסים של החברה יכול בבוא הזמן לתת ביטוי  בהערכת השווי של החברה.

 

אם אתה שוקל להרחיב את הפעילות הן בדרך של רכישת מניות של חברה אחרת או מיזוג בין החברה שבבעלותך לחברה קיימת יש לערוך הערכת שווי לפני שמתחילים במו"מ על התמורה שתשולם.

הערכת השווי תתן לך אומדן מהימן על סמך הנתונים והתחזיות של החברה האם ההשקעה כדאית ומה טווח המחירים.